למען זכויות החסויים בישראל
"חסוי" הוא אדם
שמינו לו אפוטרופוס. בישראל חיים אנשים רבים שזקוקים לעזרה, למישהו שידאג להם.
רבים מהם ניצולי שואה, עניים חסרי אמצעים, קשישים, חסרי בית, חולים או נכים. אולם,
על-פי המידע שעולה מתוך דוחות מבקר המדינה, כתבות התחקיר שפורסמו בעיתונות בשנים
האחרונות, ועדויות אישיות, לא פעם אנשים אלה מתקשים לקבל מינוי של אפוטרופוס מטעם
המדינה, וכשמתמנה להם אפוטרופוס הוא לא דואג להם ומזניח אותם. במקרים של חסויים
בעלי אמצעים (למשל בעלי חסכונות או כאלה המקבלים פיצויים מגרמניה או קצבת נכות),
המצב גרוע אף יותר: ממנים אפוטרופוס גם למי שאינו נזקק ואינו רוצה, ואפוטרופוסים
רבים מנצלים את החסויים, גונבים את רכושם, ובהיותם מוגדרים כ"חסויים",
אין להם זכות לפעול בשום דרך חוקית-משפטית כדי להגן על עצמם מפני האפוטרופוסים,
מלבד לבקש מבית המשפט לבטל את האפוטרופסות - אולם בתי המשפט מסרבים לקבל בקשות
לביטול אפוטרופוסות של חסויים בעלי אמצעים.
האפוטרופוס
הכללי במשרד המשפטים ורשויות הרווחה אמורים לפקח על האפוטרופוסים שממונים לחסויים,
אולם מזה שנים רבות מבקרי המדינה וועדות ממלכתיות מתריעים על חוסר הדאגה לחסויים
ועושק החסויים, חוסר הפיקוח הממשי וחוסר הציות לחוק מצד גופים אלה, ולפי הבדיקות
העדכניות שנעשו נראה כי המצב לא השתנה. 18 פקידים מפקחים, כביכול, על 32,000
חסויים. הפיקוח על האפוטרופוסים כל כך רופף, עד כי גם כאשר האפוטרופוס הכללי יודע
על אפוטרופוס שניצל לרעה ועשק את החסוי שלו הוא אמור לדאוג, הוא אינו נוקט באמצעים
כנגדו, ואף נותן לו פטור מהגשת דוח שנתי על מצב החסוי, למרות שאין בסמכותו לעשות
זאת. בכל יום מתים בישראל כשלושה חסויים. על רוב החסויים שנפטרו האפוטרופוס הכללי
כלל אינו יודע, או שאינו יודע את תאריך או סיבת מותם. עובדי ציבור ואזרחים שמנסים
לפעול למען החסויים ולהתריע על השחיתות באגף האפוטרופוס הכללי זוכים להתנכלויות
מצידו, תוך ניצול מערכת המשפט – כולל כותבי אתר זה.
בין
הגופים המעורבים בניצול "חסויים": אגף האפוטרופוס הכללי וכונס הנכסים
במשרד המשפטים, הקרן לטיפול בחסויים, עמותות/תאגידי אפוטרופוסות ומשרדי עורכי דין
שמציעים שירותי אפוטרופוסות וגוזלים את כספי החסויים (כגון עמותת מט"ב-ש.פ.ר
ומשרד עורכי הדין גולדשמידט-צנטלר), שירותי הרווחה, פקידי סעד, עובדים סוציאליים,
מוסדות רפואיים ופסיכיאטריים, ועוד.
"ידועים עשרות מקרים, שאפוטרופסים לקחו כסף של נכים, ואיש לא
העמיד אותם לדין. הפיתוי גדול, גם אפוטרופסים מכובדים לוקחים כסף... זה יותר קל
מלשדוד בנק"
(האפוטרופוס הכללי לשעבר עמרם בלום, מתוך הכתבה "השוד הקל ביותר
בישראל", ידיעות אחרונות)
"אם אנחנו מגלים שיש
אפוטרופוס שלא מתפקד, אין לנו למי להודיע על כך, והוא יכול להתמנות שוב"
(האפוטרופוס הכללי לשעבר עו"ד שמואל צור, מתוך הכתבה
"השוד הקל ביותר בישראל", ידיעות אחרונות)
"ניגוד האינטרסים בין האפוטרופוס הכללי לחסויים קיים תמיד,
כתוצאה ממהות תפקידו של האפוטרופוס הכללי... לאפוטרופוס הכללי אינטרס מובהק שכספי
החסויים ישארו בידיו... האפוטרופוס הכללי גרם לכספי החסויים נזק כבד"
(נציגי הקרן
לטיפול בחסויים, בפניה לבית המשפט במאבק המשפטי בינם לבין הפוט' הכללי על השליטה
בכספי החסויים)
"ריכוזיות היתר נובעת לא רק
מעמדתו של נושא המשרה ומהגדרת תפקידיו, אלא מהאופן בו מולא ועוצב התפקיד למעשה...
למעשה לא קיימת רשימה מסודרת של עזבונות לטובת המדינה, שהועברו לטיפול עורך דין
מטעמה. דומה כי אין צורך לבאר את הנזק שעלול להיגרם ממחדל זה... מתעורר ניגוד
עניינים בין מעמדם של אנשי האפוטרופוס כנאמנים בקרן, לבין חובתו להגן על זכויות
הנהנים כנגד אנשיו."
(מתוך מסקנות ועדה ממלכתית שבדקה את תפקוד האפוטרופוס הכללי, מבנה
סמכויותיו וארגון משרדו, "לאחר שדוחות מבקרת המדינה ותחקירים עיתונאיים רבים
גילו יותר מקורטוב של אי סדר בפעולותיו" – מתוך הכתבה "יקורת חמורה על
תפקוד האפוטרופוס הכללי, האיש השווה מיליונים: "שלטון היחיד" של עמרם
בלום", ידיעות אחרונות)
"מדובר ברשעות ובכהות חושים מוסרית של מערכת פיקוח אטומה,
המנצלת לרעה את סמכויותיה תוך שימוש ציני בחולשתם של ניצולי שואה חסרי ישע"
(ח"כ רן כהן, מתוך הכתבה "חילופי האשמות בין מנכ"ל
הקרן לטיפול בחסויים לבין האפוטרופוס", מעריב)
"אזרח לא היה מאמין שאגף ממשלתי, ועוד במשרד כמו משרד
המשפטים, מתנהל בצורה כזו, הוא היה חוטף שוק"
(עובד באגף
האפוטרופוס הכללי, מתוך הכתבה "למנות להם אוטרופוס", מעריב)
"אדם הגון יודע
מה לעשות ברכושו של ניצול שואה פגוע נפש, ערירי ובערוב ימיו. המדינה לא יודעת...
קשה לומר זאת, אבל אין מנוס: המדינה נראית כמו ממתינה לקץ ימיהם של חסרי הישע, כדי
שתוכל סוף סוף לעשות ברכוש העתק שלהם, ככל העולה על רוחם של פעילי המשרדים האפלים.
וכל זה אולי אינו אלא קצהו של הקרחון. האם ייתכן כי מאחורי הסיפור הזה עומדים עוד
סיפורים כמותו, כל סיפורי החסות שהמדינה נותנת לחסרי ישע ערירים, כביכול
לטובתם?... אפשר להנהיג מדיניות אחרת, יותר מוסרית, יותר רגישה, יותר אחראית,
שתיטיב כראוי עם ניצולי השואה הללו, פגועי הנפש, הערירים, הראויים לכל האהבה,
החמלה והתמיכה שאנחנו יכולים להעניק להם, לעת זקנתם."
(פרופ'
אסא כשר, מתוך הכתבה "האטימות המזעזעת של המדינה כלפי הקורבנות השקטים של
השואה: "נראה שמחכים למותם של ניצולי
השואה חולי הנפש – כדי לגזול את כל כספם", מעריב)
"צריך לעשות בדק בית יסודי
במשרד האפוטרופוס הכללי. הלכה למעשה, אין פיקוח על החסויים. נקודת המוצא היא, שכל
זמן שאין תלונות הכל בסדר. אבל זו הנחה מוטעית: החסויים לא שייכים לקהל שיכול
לעמוד על זכויותיו. מישהו מחליט מה ייעשה בכסף שלהם, כיצד ייראו החיים שלהם, ולא
מוסר דין וחשבון לאף אחד. זה מצב בלתי נסבל"
(עורך הדין מנחם
רובינשטיין, שפנה בתלונה לאפוטרופוס הכללי, מתוך הכתבה "השוד הקל ביותר
בישראל", ידיעות אחרונות)
"הנהלת
הקרן לטיפול בחסויים מסרבת לשעות לא רק להוראותיו של האפוטרופוס הכללי, אלא אף
לאלה של היועץ המשפטי לממשלה. במצב זה לא מתקיים פיקוח ראוי על ניהול הקרן, ואין
ביקורת על השימוש בכספים שהיא גובה מהחסויים."
(היועץ
המשפטי לממשלה אליקים רובינשטיין, מתוך הכתבה "דוד ברודט ימליץ על אופן השקעת
כספי חסויים המוחזקים אצל האפוטרופוס הכללי", "דה-מרקר")
"הקרן
לטיפול בחסויים היא קבוצה של אנשים חובשי כיפות, שאיני מכיר אותם, והם אינם
מתייעצים איתי בשום עניין"
(האפוטרופוס
הכללי שמואל צור - האמור לפקח על הקרן לטיפול בחסויים והאפוטרופוסים שבה - מתוך
הכתבה "האטימות המזעזעת של המדינה כלפי הקורבנות השקטים של השואה: "נראה
שמחכים למותם של ניצולי השואה חולי הנפש – כדי לגזול את כל כספם", מעריב)
"האפוטורופוס הכללי, עו"ד שמואל צור, אינו דובר אמת,
בלשון המעטה"
(מנכ"ל הקרן
לטיפול בחסויים, מתוך הכתבה "חילופי האשמות בין מנכ"ל הקרן לטיפול בחסויים
לבין האפוטרופוס", מעריב)
"האפוטרופוס הכללי מר שחר
ניסה להטיל את אימתו על העובדים"
(עו"ד איציק
בקר, עובד בכיר באגף האפוטרופוס הכללי לשעבר, מתוך הכתבה "למנות להם
אוטרופוס", מעריב)